החלטה בתיק עב"ל 38771-09-12

סגן הנשיאה יגאל  פליטמן

1.    לפניי בקשה שהגיש המערער לפסילתי מלדון בהליך זה לפי סעיף 77א' לחוק בתי המשפט. לטענת המערער, קיימות שלוש סיבות המצדיקות, לטענתו, פסילה כאמור: האחת, במהלך דיון קדם הערעור טוען המערער כי הופנה על ידי להלכה של בית דין זה שאינה רלבנטית לעניין; השנייה, כי הוא ממתין מזה חמישה חודשים למתן פסק הדין בהליך; השלישית, כי במהלך ההמתנה למתן פסק דין התגלה לו כי בתקופה הרלבנטית לערעור, שימשתי בתפקיד בכיר במוסד לביטוח לאומי.

2.    לאחר שעיינתי בטענות המערער, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום שאפסול עצמי מלדון בהליך זה, שכן לא הוכחו " נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". אשר לטענה הראשונה, אין בדבריי בעל פה במהלך ישיבת קדם הערעור או בהפניה לפסיקה זו או אחרת כדי להעיד על משוא פנים, או על עמדה סופית בערעור; אשר לטענה השנייה, התיק מצוי זה מכבר בהליכי כתיבה, ופסק הדין עתיד להינתן בתקופה הקרובה; אשר לטענה השלישית, אינני רואה כיצד יש בעובדה ששימשתי בתפקיד זה או אחר במוסד לביטוח לאומי טרם מינויי לשופט לפני שנים רבות, כדי להשליך על מידת הענייניות בניהול הליכים שבהם המוסד לביטוח לאומי הוא צד להם, ובתיק זה בפרט.

3.    גם מועד הגשת הבקשה מצדיק דחייתה. כבר נפסק, כי " מקום בו בעל דין אינו מעלה טענת פסלות מיד לאחר שנודעה לו, בייחוד במצב דברים בו לפתחו של השופט מצויה בקשה תלויה ועומדת, יש לראותו כמי שוויתר על זכותו לטעון לפסלות השופט. ישנו חשש, כי בעל דין ימתין עם בקשת פסילה וישהה את הגשתה עד לבירור עמדתו של השופט בהליך או בפסק הדין הסופי, ובכך ייפתח פתח למניפולציות שונות" (ראו: יגאל מרזל, דיני פסלות שופט, התשס"ו-2006, בעמ' 63-65, והאסמכתאות המובאות שם).

הבקשה שלפניי הוגשה לאחר שכבר הוגשו הסיכומים בתיק, וטרם מתן פסק הדין בערעור. בתצהיר שצורף לבקשתו טען המערער כי "נתגלה לי לאחרונה" כי שימשתי כאמור בתפקיד בכיר במוסד בתקופה הרלבנטית. אין בנימוק לקוני זה כדי להוות הצדקה להגשת הבקשה בשלב כה מאוחר של ההליך.

4.    אשר על כן, דין הבקשה להידחות. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ד (202 אוקטובר 2013), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: